Close
צרעה מזרחית הדברה

צרעה מזרחית הדברה

הצרעות המזרחיות הן צרעות הנמנות עם החרקים החברתיים הגדולים ביותר. הצרעה המזרחית (Oriental Vespa) בעלת מראה דומה לצרעה הגרמנית הנפוצה יותר, אבל יש לה תכונות מובחנות.

הצרעה המזרחית נפוצה באגן התיכון-יבש למחצה, במזרח התיכון, באיחוד האמירויות, בהודו ובמדגסקר. עם זאת, בגלל ההיכרות האנושית, בית הגידול שלו התפשט לדרום אמריקה עד מקסיקו. הצרעה נחשבת לילידת האיים המלטיים.

הצרעה המזרחית יכולה לגייס את הקן כולו לעקוץ בהגנה וזה יכול להיות בני אדם מסוכנים.

באופן מקומי ישנם כמה מינים של צרעות. הרוב מועיל אך חלק מהמושבות המתגוררות בסמיכות לבני אדם נחשבות כעלולות להזיק וייתכן שיהיה צורך לשלוט בהן. הם לא נחשבים כבעייתיים לחקלאות.

הצרעה המזרחית עשויה ליצור קנים קרוב יותר לבתי הגידול האנושיים במקומות מוגנים. קנים מיוצרים בדרך כלל על ידי חפירה והרחבת נקיקי מבנים ישנים. חיפויי קירות חיצוניים ומדינות של מבנים ישנים עלולים לסבול מהידרדרות נוספת אם נוצרים קינים באופן זה.

גופה של הצרעה דקיק, עם מותניים צרות המחברות בין בית החזה והבטן. הצרעה המזרחית מאופיינת בראש ובטן גדולים יחסית. הצרעות בעלות צבע חום אדמדם עם חלקים מבריקים עם רגליים צרות, ולעומת זאת, הדבורים חזקות יותר עם גופים שעירים.

לצרעה האוריינטלית או המזרחית, צבע צהוב מובהק על ראשו ורצועה צבעונית דומה בגב. הם מופיעים ממאי עד אוקטובר, ואילו במהלך החודשים האחרונים המלכות שנותרו בחיים נכנסות לתרדמת באזורים מבודדים. אורך הצרעה הוא כ- 25 מ"מ ולכן ניתן להבחין בהם בקלות. הם פעילים מאוד בתקופות של אור שמש אינטנסיבי.

שלא כמו דבורים, הצרעות הן בדרך כלל אגרסיביות יותר ועלולות להוביל למפגשים ציבוריים בחיפוש אחר מזון אנושי. הדבורים הן בעלות אופי עדין יותר ומתמקדות בפרחים. כמו כן בניגוד לדבורים, הצרעות הן טורפות והורגות חרקים גדולים כמו דבורים, חגבים ובעיקר זבובים.

הקורבן עובר מהווה מזון גם לזחלים המתפתחים בקן. בהתחשב בכך שחלק מהטרף שלהם נחשבים למזיקים, הצרעות יכולות להיות מועילות ולשמש להדברה ביולוגית. הצרעות מגנות על המושבה שלהן, יתקפו ויעקצו את בני האדם אם הן מאוימות, לכן יש להקפיד על הצרעות ועל הקנים שלהן. יש לדווח למועצה המקומית על קני צרעות שנמצאו במקומות ציבוריים לצורך הסרת מזיקים.

עקיצות הצרעה המזרחית משמשות להרוג טרף ולהגנה על עצמן. העקיצות כואבות יותר לבני אדם מעקיצות הצרעה האופייניות מכיוון שארס הצרעות הוא חזק, המכיל כמויות גדולות של (אך לא רק) אצטילכולין (ממריץ כאב חזק). שלא כמו דבורי דבש, הצרעות אינן מתות לאחר עקיצות מכיוון שעוקצניהן אינן דוקרניות וכתוצאה מכך לא נשלפות מגופן.

הצרעות המזרחיות יכולות לגייס את הקן כולו לעקוץ בהגנה וזה יכול להיות מסוכן לבני אדם. לא רצוי להרוג צרעה בכל מקום בקרבת קן, מכיוון שאות המצוקה (פרומון) יכול לעורר את כל המושבה לתקוף. יש להסיר חומרים שבאים במגע עם פרומון, כמו בגדים, עור, טרף מת או צרעות, מסביב לקן הצרעות.

בשמים וכימיקלים נדיפים אחרים עשויים להיות מזוהים באופן כוזב כפרומון על ידי הצרעות המפעילות התקפה.

ממה להימנע בקרבת הקן:

  • הפרעת הקן;
  • להיות במרחק של כמה מטרים מקן;
  • הפרעה או הרג של צרעה במרחק מטרים ספורים מקן;
  • חסימת נתיב צרעה;
  • נשימה על הקן או הצרעה;
  • תנועות אוויר מהירות.

לעולם אל תנסה להסיר קן ללא עזרה מקצועית. אנשי מקצוע בתחום ההדברה יכולים לנקוט באמצעי הזהירות הנדרשים ולמנוע סיכון אנושי.

עקיצות בודדות או מרובות יכולות לגרום לתגובות מקומיות כואבות מאוד עם נפיחות ואודם. ניתן להקל על תסמינים אלו על ידי אריזות קרח, משככי כאבים ומנוחה. עדיף להתייעץ עם רופא. עם זאת, עקיצות מרובות עלולות להוות סכנת חיים.

יש לדווח למועצה המקומית על קני צרעות שנמצאו במקומות ציבוריים לצורך הסרת מזיקים.

לעיתים רחוקות עלולות להופיע תגובות חמורות ומערכתיות שעלולות להיות מסכנות חיים כאנפילטיקה אלרגית. תגובות אלה מתרחשות אצל אנשים רגישים ורגישים במיוחד, לרוב אלו שהיו לרוב כאלה שכבר נפגעו מעקיצות קודמות, ודורשים טיפול רפואי דחוף מציל חיים באפינפרין.

תגובות אנפילקטיות עשויות להופיע במהירות לאחר עקיצה, עם פריחה אורטיקריאלית, נפיחות בפנים וקשיי נשימה, קוצר נשימה וצפצופים. לחץ דם נמוך ופעימות לב מהירות עלולים להופיע, כמו גם נפיחות כללית יותר המכונה אנגיואדמה. תגובות אלה הינן חירום רפואי.

העצה הכללית תהיה אפוא להשאיר צרעות ללא הפרעה ולהימנע מחשיפה לחרקים אלה. קנים מתקרבים עלולים להיות מסוכנים. אם הם בעייתיים או מתעלמים מהסביבה האנושית, יש לפנות לסיוע מקצועי להדברה.

פנו לחברת "כדיר המדביר" עוד היום:

 בטלפון050-7705678

 או במייל  I0507705678@gmail.com

WhatsApp chat